מתי לסמוך ומתי לבדוק
Claude Code עובד מהר, ורוב הזמן נכון. הסכנה היא לא שהוא טועה הרבה — אלא שכשהוא טועה, הוא טועה באותה נימה בטוחה. העמוד הזה נותן לך הרגל עבודה אחד פשוט במקום חרדה כללית.
הכלל: סמוך לפי מחיר הטעות, לא לפי תחושה
| סוג השינוי | מה עושים |
|---|---|
| קריאה בלבד (הסבר, סיכום, חיפוש) | סומכים. שום דבר לא השתנה |
| שינוי קטן והפיך (טקסט, סגנון, פונקציה אחת) | מרפרפים על ה-diff אחרי |
| לוגיקה, נתונים, אבטחה, תשלומים | קוראים את ה-diff לפני שממשיכים |
| מחיקות, מיגרציות, פעולות מול שרת | עוצרים ובודקים. תמיד |
ההרגל: לקרוא את מה שהשתנה
אחרי כל שינוי משמעותי:
/diffמציג את השינויים הפתוחים. אתה לא צריך להבין כל שורה — אתה מחפש הפתעות: קבצים שלא ביקשת לגעת בהם, מחיקות שלא ציפית להן.
מה לא נותנים לו בלי בדיקה
קובצי הגדרות של production, סודות ומפתחות, סכימת מסד נתונים, וכל דבר שדחיפה שלו מגיעה למשתמשים אמיתיים. לזה בדיוק נועד מנגנון ההרשאות — הוא שואל לפני פעולות מסוכנות. בהתחלה, אל תאשר בקשות הרשאה בלי לקרוא אותן:
/permissionsמציג ומגדיר מה מותר בלי שאלה ומה תמיד דורש אישור.
איך עוצרים אותו באמצע
מקש Escape עוצר את הפעולה הנוכחית מיד. זה לא מזיק ולא מוחק כלום — הוא פשוט עוצר ומחכה להנחיה. אל תהסס להשתמש בזה ברגע שאתה רואה אותו הולך לכיוון לא נכון.
ואם כבר קרה נזק?
בכל רגע אפשר לחזור אחורה: Claude Code שומר נקודות שחזור (checkpoints) של שינויי הקוד לאורך הסשן. שים לב לגבול שלהן: הן עוקבות רק אחרי עריכות בכלי העריכה של קלוד — קבצים ששונו דרך פקודות טרמינל לא נכללים.
/rewindפותח תפריט שחזור למצב קודם. ומה עושים כשמשהו באמת נשבר — כולל אחרי commit? לזה יש עמוד ייעודי: קלוד שבר לי משהו — מסלול החילוץ.