CLAUDE.md — הדבר הראשון שכותבים

כל סשן חדש מתחיל מאפס — חוץ מדבר אחד: קובץ בשם CLAUDE.md בשורש הפרויקט, שנטען אוטומטית בכל פתיחה. כל מה שכתוב בו הוא ידע קבוע: איך מריצים, מה אסור, איך בנוי הפרויקט. בלעדיו תסביר את אותם דברים מחדש בכל סשן — ותקבל טעויות כשתשכח.

מה נכנס לקובץ

- פקודות הפרויקט: איך מריצים, בונים, בודקים.

- מוסכמות שחשובות לך: שפה, סגנון, מבנה תיקיות.

- גבולות: קבצים או תיקיות שאסור לגעת בהם.

- ההקשר שאי אפשר לנחש מהקוד: למי הפרויקט מיועד, מה בעדיפות.

מה לא נכנס

- דברים שהקוד כבר אומר בעצמו (רשימת תלויות, מבנה שנראה מהקבצים).

- מסמכי עומק ארוכים — הקובץ נטען בכל סשן, וכל שורה עולה הקשר. שאף לקובץ קצר; התיעוד הרשמי ממליץ להישאר מתחת ל-200 שורות, ורוב הפרויקטים צריכים הרבה פחות.

- סודות. אף פעם.

תבנית מינימלית להעתקה

מלא את החלקים בסוגריים — 5–8 שורות אמיתיות שוות יותר מתבנית ריקה:

# [שם הפרויקט]

[משפט אחד: מה הפרויקט עושה ולמי.]

## פקודות
- הרצה: [npm run dev / ...]
- בדיקות: [npm test / ...]

## כללים
- [למשל: טקסטים בעברית — בקובץ קבועים, לא בקוד]
- [למשל: לא לגעת בתיקיית legacy/]

שתי דרכים ליצור אותו

ידנית — הדבק את התבנית לקובץ CLAUDE.md בשורש הפרויקט. או אוטומטית:

/init

הפקודה סורקת את הפרויקט ומייצרת נקודת פתיחה — ואז אתה עובר עליה ומוחק את מה שלא נכון. לעריכה מהירה בהמשך:

/memory

איך יודעים שזה עובד

פתח סשן חדש ושאל "איך מריצים את הבדיקות בפרויקט?" — אם הוא עונה מתוך הקובץ בלי לחפש, הידע הקבוע פועל.